החלטה בתיק בע"מ 2757/11

           לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטים ש' שטמר, צ' קינן וע' זרנקין), שדחה את ערעור המבקשת על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה, וקבע כי למבקשת ולעיזבון בעלה המנוח זכויות בחשבון בנק שניהלו המבקשת והמנוח במשותף, בחלקים שווים.

1.        המבקשת היא אלמנתו של המנוח, ש' ל' ז"ל (להלן: המנוח). המשיבה 3 היא ביתם המשותפת של המבקשת והמנוח והמשיבים 2-1 הם ילדיו של המנוח מנישואים קודמים. המבקשת והמנוח נישאו במדינת אונטריו שבקנדה בשנת 1980 והתגוררו שם עד לפטירת המנוח בשנת 2002. בשנת 1999 פתחו המבקשת והמנוח את החשבון המשותף נושא הבקשה (להלן: חשבון הבנק), וכן רכשו 5 דירות בישראל. בסעיף 4.3 לחוזה פתיחת החשבון בין הבנק לבין המנוח והמערערת (להלן: סעיף אריכות הימים), נכתב כי:

"4.3.1. במקרה של פטירת מי מאיתנו, יהיו בעלי החשבון הנותרים בחיים או מי שפעל מכוחם כדין, זכאים להמשיך ולעשות מעת לעת פעולות בחשבון ולא תחול על הבנק כל אחריות כלפינו או כלפי חליפנו או יורשינו או הפועלים מכוחנו כדין, בכל הקשור לחשבון.

4.3.2 מבלי לגרוע מהוראות סעיף 4.3.1. לעיל אנו מאשרים כי ידוע לנו שאין בהוראות אלו כדי לקבוע זכויות קנייניות בין הבעלים המשותפים הנותרים של החשבון או של אחד מבעלי החשבון או של יורשיהם והבאים מכוחם כדין".

2.       במועד פטירתו של המנוח, היה בחשבון הבנק סכום של כ- 2 מיליוני ש"ח לערך, ולפי קביעת בית המשפט המבקשת משכה סכום זה. מנהל העיזבון נדרש לבחון את טענות המשיבים בנוגע לפעילות בחשבון הבנק לאחר פטירת המנוח, ועד למשיכת הכספים ממנו, ובגדר כך הגיש לבית המשפט לענייני משפחה בקשה למתן הוראות. בית המשפט הורה לצדדים להגיש את עמדתם בסוגיה. במסגרת זאת, טענה המבקשת כי על חשבון הבנק ועל שאר נכסי העיזבון בישראל חל דין מקום מושבו של המנוח בעת פטירתו - הוא הדין הקנדי - שעל-פיו, כפי שעולה מחוות דעת מומחה שצורפה, מלוא יתרת הכספים בחשבון הבנק עברה אליה עם מות המנוח ואינה חלק מן העיזבון.

3.       בהחלטתו מיום 11.2.2011, דחה בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (כב' השופט ב' ברגר) את טענת המבקשת כי עם מות המנוח, נותר חשבון הבנק בבעלותה באופן בלעדי. לפי קביעתו, בהתאם לדין הישראלי, סעיף אריכות הימים אינו מהווה צוואה; הוא כולל תנאי מכללא שלפיו אין לראות באמור בו מקור להעברת בעלות בחלקו של המנוח בחשבון הבנק למבקשת; וגם בהיבט החוזי - אין בסעיף כדי לקבוע את זכויותיה הקנייניות של המבקשת בחשבון הבנק. אשר לטענה כי חשבון הבנק אינו נכלל בכספי העיזבון מאחר שחלים עליו דיני המשפחה הקנדיים, קבע בית המשפט כי הצהרות המבקשת, הוראות צוואת המנוח, רכישת נכסים בישראל ופתיחת חשבון הבנק בישראל מעידים כולם על רצון המבקשת והמנוח להחיל על עצמם את הדין הישראלי, ולא את הדין הקנדי. לפי קביעתו, יש לראות בצדדים אשר צברו רכוש רב בישראל כמי שראו את מקום מושבם העתידי בישראל, ולהחיל על רכושם את הדין החל בישראל לגבי איזון המשאבים. בצד האמור, ציין בית המשפט, כי הצו לקיום צוואת המנוח ניתן בהסכמת כל יורשיו, ובהתאם לחוק הירושה, התשכ"ה-196, יש לפרש את המונח "חשבון הבנק" המופיע בצוואת המנוח, לפי הדין הישראלי. לבסוף צוין, כי המבקשת לא התנגדה לקיום הצוואה ולא חלקה על תוכנה במועד קיומה, והיא קוימה הן בקנדה, הן בישראל, ללא כל תנאי או הסתייגות.

          על רקע טעמים אלה, קבע בית המשפט כי מחצית מהזכויות בחשבון הבנק נכללות בעיזבון, הגם שלא הורה למבקשת להשיב את מחצית הכספים שנטלה מחשבון הבנק לקופת העיזבון, בנימוק שהמשיבים לא סתרו את טענת המבקשת כי הכספים שימשו לתשלום חוב עיזבון לרשויות המס בקנדה. בית המשפט חתם החלטתו בקביעה כי אם יתברר שהסכום ששולם כנגד חוב העיזבון שולם ביתר; שכלל לא היה חוב; או שהחוב אמור היה להיות משולם על-ידי המבקשת ולא על-ידי העיזבון; יהיה על המבקשת להחזיר מחצית מן הכספים שנטלה לקופת העיזבון.

4.       המבקשת ערערה על החלטת בית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט המחוזי קבע  כי הואיל וההחלטה האמורה לא סיימה את הדיון בעניינם של הצדדים, היה צורך בהגשת בקשת רשות ערעור. מכל מקום בית המשפט המחוזי דן בהשגות המבקשת לגופן לאחר שראה ליתן רשות ערעור ולדון בבקשה כבערעור. לגופו של עניין, דחה בית המשפט המחוזי את הערעור. נקבע כי צדק בית משפט השלום בקובעו כי בהתאם לדין הישראלי, אין בסעיף אריכות הימים כשלעצמו כדי להוכיח את כוונת הצדדים באשר לאופי זכויותיהם בחשבון, ואין הוא מהווה צוואה. לדברי בית המשפט, בהתאם לדין הנוהג בישראל לגבי חשבון משותף של בני זוג, קיימת חזקה שחלקיהם בכסף המצוי בו שווים, ובמות אחד השותפים, עובר עיזבונו ליורשיו. מכאן, שבאין הסדר מוסכם אחר או ראיות המפריכות חזקה זו, נכללת הבעלות במחצית הכספים בין נכסי העיזבון. בית המשפט הוסיף וקבע, כי בניגוד לקביעתו של בית משפט השלום, בהתאם לכללי ברירת הדין, יש להחיל על צוואת המנוח את הדין הקנדי. לפי קביעתו, לא ניתן להסיק מהתנהגות המבקשת והמנוח כי ביקשו להחיל על עצמם את הדין הישראלי. עם זאת, דחה בית המשפט את טענת המבקשת, שנסמכה על חוות דעת מומחה, שלפיה יש לראות את החשבון המשותף בישראל כחשבון מסוג "joint tenancy", קרי כזה העובר בשלמותו לבן זוגו של אדם שנפטר, ולא לעיזבון. בהקשר זה פסק בית המשפט, כי אין לראות בהוראות חוק המשפחה הקנדי, הוראות קוגנטיות. לפי קביעתו, מכוח חזקת שוויון הדינים, חוק המשפחה הקנדי, בדומה לחוק יחסי ממון בין בני זוג בישראל, הוא דין דיספוזיטיבי, ובהימצא הסדרים מוסכמים בין בני הזוג, יגברו אלה על הוראות החוק. בהתאם להסדר שאליו הגיעו הצדדים, יש לראות בחשבון הבנק, חשבון מסוג "tenancy in common" , ומשכך חלקו של המנוח מועבר, עם מותו, לעיזבון.

          נוכח החלטה זו, הוגשה הבקשה שלפניי.

5.       לטענת המבקשת, אפילו רשאי היה בית המשפט קמא להפעיל את חזקת שוויון הדינים בנוגע לאופן שבו ניתן להתנות על הוראת חוק דיספוזיטיבית בחוק יחסי ממון, אין די בניסיון להתחקות אחר האופן שבו ראו הצדדים את יחסיהם הממוניים, כדי להתנות על הוראת חוק כאמור, וניתן לעשות כן רק באמצעות הסכם ממון בכתב, בהתאם להוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 (להלן: חוק יחסי ממון). לדבריה, בית המשפט לא הצביע על הסכם בכתב בין המנוח לבין המבקשת, המתנה על הוראות החוק הקנדי, וממילא הסכם מעין זה טעון אישור של בית משפט או בית דין מוסמך - שלא ניתן במקרה זה.

6.       לאחר שבחנתי את הבקשה ואת צרופותיה, מסקנתי היא כי דינה להידחות. בקשת המבקשים אינה מעלה כל שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית שחורגת מעניינם של הצדדים הישירים לדיון ומצדיקה כי בית המשפט יידרש לה בשלישית (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). השאלה העומדת על הפרק הינה אם היתנו המבקשת והמנוח על הוראות החוק הקנדי לענייני משפחה באמצעות הסדר ביניהם. שאלה זו הינה שאלה עובדתית, הנגזרת - על רקע חזקת שוויון הדינים - גם מיישום ישיר של הוראות דין על מקרה קונקרטי. באלה, אין כדי להקים עילה למתן רשות ערעור (בע"מ 3242/11 פלוני נ' פלונית (לא פורסם, 30.5.2011); רע"א 1790/10 א. טייב הנדסה בע"מ נ' נאור בע"מ (לא פורסם, 2.6.2010)).

הבקשה נדחית, אפוא. משלא נתבקשה תגובה - אין צו להוצאות.

           ניתנה היום, ‏כ"ט באייר התשע"א (‏02.6.2011).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    נב

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: